שטיבלך - מחברים יהדות לטכנולוגיה

10/08/2016

שטיבלך מממליצים בחום על פרויקט התלמוד הישראלי בעריכת מאיר יעקבסון ואבי רט השואף להנגיש את אוצרות התלמוד לעולמם של הילדים, לחבב עליהם את דף הגמרא, ולהרגילם ללימוד מסודר ושיטתי של הדף היומי.
הלימוד המשותף במסגרת המשפחתית והקהילתית יש בו כדי לחזק ולהעצים את התא המשפחתי והקהילתי.

תלמוד ישראלי הינו פרויקט חינוכי, קהילתי וחברתי
בעריכת מאיר יעקבסון ואבי רט

08/08/2016

בבית הכנסת של הכנסת כבר הייתם?
המקום עובר שיפוץ, הרחבה ואפילו קיבל ארון קודש עתיק שהובא מאיטליה.
בהצלחה.

19/06/2016

אתר חדש! שטיבלך ממליצים בחום על הגוגל של התנ"ך

אתר התנ"ך של מכללת הרצוג מציג בפניכם דרך חדשנית ועדכנית לפגוש את אוצר הרוח החשוב ביותר של העם היהודי.

11/05/2016

חג עצמאות שמח לכל גבאי ומתפללי בתי הכנסת ברשת שטיבלך.

22/04/2016

10/03/2016

ממתק לשבת
פרשת פיקודי תשע"ו

מאת הרב שמואל אלימלך (אחוזת אתרוג)

וַיְהִי מְאַת כִּכַּר הַכֶּסֶף לָצֶקֶת אֵת אַדְנֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֵת אַדְנֵי הַפָּרֹכֶת מְאַת אֲדָנִים לִמְאַת הַכִּכָּר כִּכָּר לָאָדֶן:

על דרך אפשר אַדְנֵי כמו שם המלכות הקדושה שהיא כולה שפלות וענוה כך גם אדני המשכן שיושבים במקום הכי נמוך אבל מהווים בסיס לכל המשכן.

* * *
וּמִן הַתְּכֵלֶת וְהָאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת הַשָּׁנִי עָשׂוּ בִגְדֵי שְׂרָד לְשָׁרֵת בַּקֹּדֶשׁ וַיַּעֲשׂוּ אֶת בִּגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהֹוָה אֶת משֶׁה:

התכלת – לשון מתכלה ,משהוא שלא חזק ולא יציב.

הארגמן – מעיד על נצח כי זה ראשי תיבות של שמות המלאכים כנודע. (אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל, נוריאל)

ותולעת – בריה שפלה וכביכול חסרת משמעות
מכל אלה ניתן לעשות בגדי שרד – בגדים חשובים שמיצגים פנימיות גבוהה וקדושה.

מהשילוב של כל ההפכים ניתן ליצור שלמות!

* * *
וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת וּבְתוֹךְ הָאַרְגָּמָן וּבְתוֹךְ תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבְתוֹךְ הַשֵּׁשׁ מַעֲשֵׂה חשֵׁב:

רש"י הקדוש: וירקעו - טסין דקות. כאן הוא מלמדך היאך היו טווין את הזהב עם החוטין: מרדדין טסין דקין וקוצצין מהן פתילים לאורך הטס לעשות אותן פתילים מעורבין עם כל מין ומין בחשן ואפוד, שנאמר בהן זהב חוט א' של זהב עם ו' חוטין של תכלת וכן עם כל מין ומין ,שכול המינים חוטן כפול ששה והזהב חוט שביעי עם כל א' וא':

כלומר היו מרדדין את הזהב כמו שמרדדין בצק, שוטחים אותו עד שנהיה פח דק מאוד וחותכים ממנו רצועות רצועות בעובי חוט , וזה החוט היו טווים אותו שזור בשישה חוטים של תכלת או שָני וכך היו מקבלים פתיל שזור מכמה גוונים וזהב בתוכם.

* * *

שבת שלום.
צוות שטיבלך

03/03/2016

ממתק שבת לפרשת ויקהל תשע"ו
מוגש ע"י שטיבלך / נכתב ע"י יקיר המערכת הרב שמואל אלימלך (ת"ק)

וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב וְכָל אִישׁ אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיהֹוָה:

רש"י : "...ורצה לומר שהביאו חח ונזם בעודן על הנשים". ראו כמה היה חשוב להם לשתף את כולם במצווה, שכל אחד יעשה בעצמו. אישה אומרת לבעלה תיקח אתה את הזהב והאיש עונה לה: בואי בעצמך עם הזהב עליך ויראה משה רבנו איך את בעצמך מביאה תכשיט יקר מסירה מעליך ותורמת לה'.
וכן בפסוק: וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה טָווּ אֶת הָעִזִּים:
רש"י : "....מעל גבי העיזים היו טווין אותן. הינו כשהצמר עוד מחובר לגופן.
*****

וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ:
מדרש תנחומא: וַיַּעַשׂ בְּצַלְאֵל אֶת הָאָרֹן אין אתה מוצא באחד מכל כלי המשכן שעשה שם בצלאל כלום אלא בארון. וכל המלאכות האחרות, כל הכלים האחרות באמירתו ובעצתו. ולמה פירש בארון מלאכתו לבד ועשאו בידו? בשביל שֶשָם צִלו של הקב"ה, שהוא מצמצם שָם שכינתו, ולפיכך קראו בצלאל, שעשה צִלו של הקדוש ברוך הוא בין שני הכרובים, שנאמר ונועדתי לך שם ודיברתי אִתך וגו' .עד כאן לשון המדרש.
פירוש: בצלאל בעצמו פיקח על מלאכת המשכן שהכל יעשה במתכונת הנכונה, והוא עצמו עשה רק את ארון העדות.
והוא שם את צילו של ה' בין שני הכרובים.

ומובא מעשה מהבעל שם טוב הקדוש, שכשהיה מלמד שיעור אמר: "זה הכלי הוא מעפר והוא נבנה על ידי אדם והוא עשוי מחומר פשוט, אך העיקר הוא הצורה" (הצורה = החלק הרוחני, הנשמה) על דרך - סוף מעשה במחשבה תחילה - לכן בכל כלי יש חלק רוחני שבא מהאומן שעשהו, חלק מחכמתו של האומן(האדם) וזה החלק שנותן בכלי את חיותו, לכן יכולים להכיר בהתבוננות בכלי את כל ההנהגה וטבעו של האומן שעשהו. כפי הידוע שבכל ענף בעץ יש כח מהשורש. וממשיך המעשה בבעש"ט - שהיה עומד לפניו כד נאה של שכר והיה אומר: "רואה אני בכלי זה שהאומן שעשה אותו הוא איש בלא רגלים",
וכיוצא בזה כשהיו מביאים לפניו ספסל או כלי היה אומר כל המחשבות שהיה חושב האומן בעת עשיית הכלי, כי כח הפועל בנפעל.

ומעשה בצדיק אחד שבא ללון בכפר אחד, ועשו לכבודו מיטה חדשה והיה הנגר שעשה את המיטה צדיק ובעל מידות טובות.
ובאותו הלילה לא יכול הצדיק לישון והיה מצטער בשכבו על המיטה החדשה הנ"ל. עד שהעבירו אותו למיטה אחרת פשוטה וישנה ושם נרגע וישן היטב.
למחרת שאלו את אותו צדיק למה נצטער כל כך והמיטה נעשתה על ידי איש ירא אלוקים צדיק ובעל מידות טובות.
וענה להם שהנגר, שעשה את המיטה היה לו צער עצום על חרבן בית המקדש וכל זמן עבודתו היה מכונן ובוכה על החורבן וצער זה דבק במיטה והוא הרגיש בו ולא יכול להירדם.
******
מוסר גדול מהמעשה הנ"ל שכשמכינים אוכל לילדים או צורכי מחיה שלהם כמה חשוב לעשות בשמחה ובמחשבה נקיה!
שבת שלום!

מוגש ע"י שטיבלך / נכתב ע"י יקיר המערכת הרב שמואל אלימלך (ת"ק)

11/02/2016

עדיין לא צירפתם את בית הכנסת שלכם ל"שטיבלך"?
אתם מוזמנים לקרוא עלינו בשבועון "מצב הרוח"..

04/02/2016

עמוס וטל, היזמים של שטיבלך בהצגת המיזם בכנס Let's Start UP של ה-מעוף ומשרד הכלכלה באוניברסיטת בר אילן

01/01/2016

מזל טוב לשני בתי כנסת חדשים שהצטרפו לשטיבלך.

בית כנסת אוהל חנה בנוה צוף
בית כנסת בית יוסף בפתח תקווה

אנחנו בטוחים שתהנו מחווית שימוש מצויינת. ושבמהרה תרגישו את השיפור בהתנהלות ובשיתוף הקהילתי.
לכל שאלה ובקשה, אנחנו כאן אתכם בכתובת: [email protected]

מעוניין גם לפתוח אתר לבית הכנסת שלך?
תוכל לעשות זאת בקלות ברישום קל ומהיר בטופס הבא:
http://goo.gl/lAzbVB
שלכם,
צוות שטיבלך

שטיבלך - רשת אתרים לבתי כנסת מספקת אפשרות להרשמה מהירה ולקבלת אתר אינטרנט חינם לבית כנסת באופן מיידי, לביצוע ההרשמה היכנסו ומלאו את הטופס הבא.

02/12/2015

הסוד של החנוכיה: למה השמש גבוה מכל שאר הנרות?
מאת ד"ר גיל יוסף שחר (M.D) / מאמר זה מבוסס על רעיון מתורתו של הרבי מלובביץ.

מהתבוננות בחנוכיות, ניתן לראות שכמעט בכל החנוכיות (אם לא בכולן), השמש גבוה יותר מכל שאר הנרות.
נשאלת שאלה, מדוע זה כך? הרי הוא רק השמש, זה שטכנית מדליק את הנרות והעיקר הם הרי נרות חנוכה עצמם.
השמש הוא רק "הפועל" שמבצע את פעולת ההדלקה. הוא האמצעי בלבד. המטרה היא כמובן נרות חנוכה.
לאור זאת, השמש היה אמור להיות נמוך יותר מכולם ולא גבוה יותר!
אין ספק לגבי הנחיצות של השמש. צריך שיהיה "פועל" שמדליק את הנרות (שהרי נרות חנוכה - אין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד), אבל מדוע הוא זכה להיות גבוה יותר מנרות חנוכה עצמן?

התשובה:
כדי להבין את התשובה לשאלה הזו, צריך להתבונן במסר מיוחד של נרות חנוכה אלינו. כל יהודי הוא כמו נר חנוכה. תפקידו להאיר את העולם, להאיר את החושך.
כל אחד בדרכו שלו, עם הכשרונות שקיבל מבורא עולם ועם התפקיד הייחודי שלו.
אם אתה משתמש בכשרונות שלך כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר וכדי להאיר את העולם, אתה מקיים את שליחותך כאן בעולם.
אבל, מתברר שיש דבר נעלה יותר מאשר להאיר את העולם!
לגרום ליהודי אחר, לממש את הכשרונות שלו ולהביא אותם לידי ביטוי, זה אף נעלה הרבה יותר מאשר רק להאיר עם הכח שלך. כי לך יש כח מוגבל. אתה רק "נר" אחד. כמות האור שנר אחד יכול להפיץ היא מוגבלת. אבל אם תתמקד ב "להדליק" אנשים נוספים, הרי סך האור שיהיה בעולם, בזכותך, יהיה הרבה יותר גדול מאשר אם רק תפיץ את האור הפרטי שלך!
לגרום לאדם אחר לממש את הפוטנציאל שלו, ולהאיר את העולם עם האור האישי והמיוחד שלו, זה נעלה אף יותר מאשר רק להתמקד בלהאיר את העולם, עם הכשרונות האישיים שלך!

אין ספק שחשוב להשתמש ביכולות שלנו כדי להאיר את העולם. אבל המסר של החנוכיה, הוא מסר הרבה יותר עמוק. המסר של החנוכה הוא, שאנחנו צריכים גם לפתוח את העיניים ולעזור לאנשים אחרים להביא לידי ביטוי, את היכולות המיוחדות בהם הם בורכו. לכל נר יש את האור המיוחד שלו, אור שרק הוא יכול להפיץ בעולם, אבל יש נרות שעדיין לא התחילו להאיר. יש אנשים שעדיין לא ממשים את מלוא הפוטנציאל שלהם.
לא פעם, אדם אינו משתמש ביכולותיו, עקב דעות קדומות, או נורמות חברתיות כאלו ואחרות ולעיתים גם אמונות שהושרשו בו על ידי הוריו (ללא כוונה רעה כמובן) או פחד מכשלון. אם אנחנו מזהים חבר, או קולגה במקום העבודה, שיש לו כשרונות שהוא אינו מביא לידי ביטוי, אם אנחנו מרגישים שיש אדם שהוא "מבוזבז" במקום בו הוא נמצא, אולי ההשגחה זימנה אותנו לקרבתו, כדי "שנדליק" אותו, כשם שהשמש בחנוכיה מדליק את נרות חנוכה וגורם להם להאיר. לנרות חנוכה יש את השמן ויש את הפתיל, אבל כל עוד לא יבוא השמש וידליק אותם, הם לא יאירו, למרות הפוטנציאל הגדול שלהם.
לא צריך להתאמץ כדי לחפש את מי "להדליק". לא צריך ללכת רחוק. באופן טבעי, יש להתחיל עבודה זו עם האנשים הקרובים לנו ביותר - בני/בנות הזוג והילדים - לאפשר ולעודד את בני הזוג לממש את כשרונותיהם המיוחדים ולעודד את הילדים לחקור ולהתנסות, כדי למצוא את האור המיוחד, שיש להם לתת לעולם. לאפשר לילדים לגלות את עצמם, זה התפקיד המיוחד והחשוב של ההורים. תפקיד שהוא זכות גדולה.
לא חייבים בהכרח לחפש את השליחות מחוץ לבית. חינוך הילדים והכשרתם כדי שיפיצו את האור המיוחד שלהם - הוא אחד התפקידים הנעלים ביותר. להורים יש את הזכות לא רק "להדליק" את הנר האישי של כל ילד, אלא כהורים, הם גם יוצקים את השמן וממלאים את הכלי של הילד, כדי שיהיה לו עם מה להאיר. יתרה מזאת, הם מעודדים ומלמדים אותו כיצד להוסיף שמן בעצמו בהמשך חייו כדי שיוכל להאיר ללא גבול. מה יותר נעלה מזה?

אבל יש נקודה עדינה שחשוב להיות מודעים אליה. כשם שיש לנו כח "להדליק" אנשים בסביבתנו ולהטעין אותם במוטיבציה חיובית ולהניע אותם לעשיה מבורכת, כך יש לנו חלילה את היכולת "לכבות" אנשים ולדכא את החלומות שלהם. ההדלקה והכיבוי היא באמצעות מילים. האור הראשון בעולם נוצר על ידי מילים - " ויאמר אלוקים יהי אור ויהי אור". האור (וכל שאר הבריאה) נוצרו על ידי אמירות של הבורא. כך הוא רצה ללמד אותנו שלאמירות יש עוצמה שבכחה לברוא עולמות. כמו כל עוצמה, ניתן להשתמש בה לשני הכיוונים.
לא פעם האנשים הקרובים לנו ביותר אומרים לנו משפטים כגון:

"במשפחה שלנו אין כשרון למוזיקה. אין לך אפילו מה לנסות ללמוד לנגן"
"חמש יחידות מתמטיקה!?! זה לא בשבילך. עדיף לך ללכת על ארבע יחידות מקסימום"
"זה מה שאתה הולך ללמוד!?! מה תעשה עם זה אח"כ? אין בזה פרנסה!"
"להיות עצמאי? אתה לא יודע שרוב העסקים נסגרים ופושטים רגל?!"
"למה אתה חושב שיהיה מישהו שירצה לקרוא את מה שאתה כותב?"
"את החלומות שלך תשמור לפנסיה. עכשיו תתמקד בלרכוש מקצוע שיפרנס אותך"
"זה מסלול מצויין! כדאי לך לסיים אותו. זה יבנה את עתידך" (לא נורא אם אתה סובל שם וזה ממש לא מתאים לאישיות שלך. העיקר שחלילה לא תפרוש באמצע).

אמירות אלו ודומות להן, יכולות בקלות לדכא חלומות, לעכב התפתחות אישית ולמנוע מאדם להפיץ את האור הייחודי שלו. אנחנו צריכים להזהר מאוד לא למנוע מאנשים לנסות ולהגשים את החלומות שלהם. במיוחד אנחנו צריכים להיות זהירים עם אנשים, שמושפעים מאיתנו בצורה משמעותית - הילדים (יותר מכל), בני הזוג וחברים קרובים.

נחזור לשמש. אם השמש היה משתמש באור שלו רק כדי להאיר את העולם, כמות האור שהוא היה מפיץ, הייתה קטנה יחסית ומוגבלת. אבל השמש משתמש באור שלו, כדי להדליק את הנרות האחרים. כך, כמות האור שמופצת בזכותו, גדולה הרבה יותר. אם כל נר, לא רק יאיר בסביבתו, אלא ידליק נרות אחרים, כמות האור בעולם תגדל בקצב של טור הנדסי!
זו הסיבה שהשמש גבוה יותר מכל שאר נרות החנוכה. הוא גבוה יותר כי הוא נעלה יותר ובזכותו כמות האור בעולם גדלה הרבה יותר.
נכון שנרות חנוכה מאירים את העולם, אבל מי שגרם להם להתחיל ולהפיץ את האור שלהם, זה "הפועל" - השמש!
שלמה המלך, החכם באדם, כתב, שהנשמה היא בעצם הנר של הבורא ובמילותיו: "נר ה' נשמת אדם" (משלי כ, כז).
נר הוא אמצעי שאיתו מאירים. הנשמה של האדם, על פי שלמה המלך, היא הנר, היא האמצעי, שאיתו הבורא מאיר את העולם.
האור לעולם, לא יורד ישירות מהבורא, אלא דרכנו. קיבלנו את הזכות הגדולה להיות הנר של הבורא. להיות אלו שמאירים את העולם.
הבורא העניק לנו בחירה חופשית. לנו יש את האפשרות לבחור איזה נר אנחנו רוצים להיות - האם להיות נר כבוי חלילה, האם להיות רק נר שמאיר את סביבתו, או להיות גם שמשים, "שמדליקים" את הנרות (הנשמות) בסביבתנו - בני הזוג, הילדים וכל מי שאנו באים איתו במגע.
שנזכה כולנו להאיר את האור המיוחד שלנו ולהיות גם שמשים!

חנוכה שמח!
מצוות שטיבלך

19/11/2015

המלצת שטיבלך!

www.929.org.il

929 מזמין אותך לקרוא תנך בעיניים חדשות. פרק ביום, כל יום, לפי הסדר. על חברה ותרבות, אמנות, היסטוריה ואקטואליה - נבחרת הכותבים שלנו בפרשנות אישית לסיפורי התנך