חדשות פסיכיאטריה

25/12/2022

בקשה לחוכמת המונים!
*** דחוף!!! אשמח לחוכמת ההמונים שלכם בנושא קצת רגיש 🙏🏻
לאחרונה ביתנו בת ה-15 אובחנה עם הפרעה קונברסיבית (תסמונת המרה) והומלץ לנו בדחיפות על אשפוז יום פסיכיאטרי. האם מישהו מכיר ויודע כיצד ניתן לזרז תיאום תור לפגישת הערכה ראשונית?
אילו מקומות ישנם באזור המרכז/שפלה/השרון המתאימים לאשפוז יום לנוער? האם מישהו מכם מכיר את הנושא מקרוב ויכול לייעץ / לכוון / לתת טיפ בנושא? אני מרגישה שאני קצת במבוי סתום. לא מצליחה להגיע לתיאום תור. או שלא עונים לטלפון או שעמוסים עד אפס מקום... 😕 תודה🙏🏻

17/06/2022

השאלה פתוחה האם אכן מתבגרים נפגעו ממשבר הקורונה על פגיעותיו החברתיות והאקדמיות השונות. ישנן עדויות שונות לעליה בעקה, בתסמינים ובהפרעות נפשיות, בשמוש בסמים ואלכוהול וסיבוכיהם ופגיעה באיכות החיים.
בהמשך למימצאים שונים אילו, הפסטד ואגוסטיל מתייחסות בטור דעה ביוני השנה ב Lancet Psychiatry למימצאים מאיסלנד על החרפה במשברים דכאונים ועל החמרה בפגיעה באיכות חיים במתבגרים במהלך משבר הקורונה בהשוואה למהלך של משברים אילו בשנים קודמות. הן מזכירות שיש מגמת החרפה במשברים אילו לאורך העשור האחרון, עוד לפי המשבר, גם אם ההחרפה שנצפתה בזמן המשבר קשה מהצפוי. לאור זאת, הן מציעות שיתכן ורק חלק מההחרפה בזמן המשבר קשורה אליו ישירות. הן גם מציינות שיתכן וניתן לזהות את הפגיעים יותר.
בדומה, גם במחקרים אחרים, על השפעת המשבר על הישגים בלימודים היו ממצאים לא עקבים.
כך למשל, מחקר אוסטרלי לא מצא פגיעה בלמידת שפה ומתמטיקה ומחקר קנדי לא מצאה פגיעה בהנעה ללמידה. לעומת זאת במחקר מארהב, נמצאו השפעות מגוונות שנעו בין לרוב האטה בקצב ההתקדמות בלימודים, ועד במפתיע קבוצות בהן נצפה שפור בקצב הלמידה.
מחקרים אילו מדגימים עד כמה צריך לנהוג בזהירות בהערכת השפעת משבר כמו משבר הקורונה על אוכלוסיות שלמות. ועדיין, דומה שרוב המחקרים מצביעים לכיוון של פגיעה לא קלה בבריאות הנפשית ועל השלכותיה על השכלה, תעסוקה, פרנסה תחלואה וצריכת סמים ואלכוהול.
דומה שגם בניהול המשבר כעת, וכנראה גם במשברים גדולים דומים, השלכות מרחיקות לכת אילו, גם אם הן פחותות מהחששות המוקדמים, אינן נשקלות דיין, אם בכלל, וניהול המשבר מתמקד בראייה הצרה של פגיעתו הישירה של הנגיף בלבד.
Hasstad & Augustil (2021) A lost generation? COVID-19 and adolescent mental health. Lancet Psychiatry (😎 640-641

21/12/2021

"סוטריה" ירושלים מחפשת פסיכיאטר/ית

העבודה מעניינת, מאתגרת ומאלפת, ומתנהלת ברמה מקצועית ואנושית גבוהה.
למועמד דרושים ראש טוב ורוח טובה, עם פתיחות וגמישות.

דרישות התפקיד:
1. מומחה בפסיכיאטריה - נשקול גם העסקת מתמחים אחרי שלב א'
2. פניות לרבע משרה (ייתכן שבעתיד זה יעלה לחצי משרה, למי שמעוניינ/ת)
3. השתתפות בישיבות צוות
4. השתתפות בקהילה טיפולית
5. השתתפות בבניית תוכניות טיפול, כולל הצד התרופתי כשיש צורך
6. ראש פתוח, לב חם ונכונות ללמוד וללמד

מי שמתעניינ/ת - יש לשלוח קורות חיים ופרטי התקשרות לפרופ' פסח ליכטנברג: [email protected]

22/07/2021

שאלת הסכון לתחלואה נוירופסיכיאטרית עקב קורונה רחוקה מלהיות בהירה.
במחקר של טאקט וחב' שפורסם בגליון מאי של ה Lancet Psychiatry מנסים טאקט וחב' לענות על השאלה דרך סקירת התחלואה ב 19 אבחנות נוירופסיכיאטרית שונות, לפי הרשומות הרפואיות, של 236,379 איש חצי שנה לאחר שאובחנו כחולים בקורונה.
כשליש נמצאו סובלים מהפרעות נוירופסיכיאטריות בחצי השנה לאחר האבחנה. 12% נמצאו סובלים מאבחנה זו לראשונה בחייהם. שכיחות סך ההפרעות עלו עם העליה בחומרת המחלה (46% מכלל אילו שאושפזו בטפול נמרץ, 25% מהם לראשונה בחייהם, 62% מאילו ששבלו מדליריום, 31% מהם לראשונה). ככלל דפוס דומה מצא בדרך כלל בהפרעות הייחודיות. נמצא גם ששכיחות ההפרעות עולה עם משך הזמן שעבר מאז האבחנה.
נמצא שהאבחנות השכיחות ביותר היו נפשיות (סה"כ 24%: חרדה 17%, דכאון 13%, שמוש בסמים 6.5%, הפרעות שינה 5.4%, ופסיכוזה 1.4%), לצד עליה גם בהפרעות גופניות (דמם מוחי 0.56%, איכמיה מוחית 2.1%, הפרעות עצביות 2.5%, ובשכיחות נמוכה נמצאו גם פרקיסוניזם, תסמונת גיאן ברה, הפרעות צומת עצב-שריר, אנצפליטיס ודמנציה).
השכיחות היתה גבוהה מאילו שהחלימו משפעת או מכל זהום נשימתי אחר כולל שפעת.
מדובר כמובן במחקר ראשוני. ספק אם זוהו כל הנדבקים בוירוס (עובדה העלולה להעלות את הסכון המתואר באופן מלאכותי), מדובר בתקופת מעקב מוגבלת ולא נסקרו כל ההשלכות האפשריות של ההדבקה, כולל PTSD, לא נבדקה השפעת תרופות שונות לקורונה שחלקן נוירוטוקסיות ומיופתיות, לא נסקר הקשר לגורמי סכון אחרים כולל גיל ותחלואה נוספת ולא נסקרה השפעת החיסון.
מעניין לציין שרוב ההפרעות היו חוזרות ושעיקר ההפרעות היו נפשיות, כאשר דווקא הן נמצאו קשורות פחות לחומרת המחלה, מה שמרמז שיתכן שתגובות אילו קשורות יותר להתייחסות למחלה ולאו דווקא תוצאה גופנית ישירה שלה.
אין ספק שבשלב זה אין אין לנו עדיין די מידע מספק ביחס לקורונה ולסיכונים הנלויים אליה.
Taquet, Maxime, et al. 6-month neurological and psychiatric outcomes in 236 379 survivors of COVID-19: a retrospective cohort study using electronic health records. The Lancet Psychiatry 8.5 (2021): 416-427.‏
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2215036621000845

19/07/2021

14/07/2021

השימוש ברשומות דיגיטליות במקצועות הבריאות (EHR) הולך והופך לנורמה.
במקביל, עולה התובנה שבמקרים רבים שימוש ב EHR אינו משפר את איכות הטיפול ואת בטיחותו, לעתים פוגע באיכות המפגש הקליני ותורם לשחיקה הנפשית של המטפל. בתוך כך, עולה השאלה בדבר השפעת השימוש EHR על ההבנה הקלינית של המטפל.
בסקירת ספרות של סבוי וחב' שפורסמה לאחרונה ב Human Factors הם בוחנים את השפעת השימוש ב EHR על ההבנה הקלינית של המטופל בקרב רופאי משפחה. רופאים אילו נדרשים להחלטות מורכבות, בפרק זמן קצר, בתנאי עבודה דחוסים, במטופלים שלרוב הם פוגשים מעט.
הסוקרים מצביעים על כשלים של מערכות EHR שנסקרו הן בקליטת והצגת המידע, הן בסינון מושכל בהצגתו ובארגונו, והן בתמיכה בתהליכי קבלת החלטות ובמעקב אחר מימושן.
לטעם הכותבים, גם אם מערכות EHR עדיפות על תיעוד נייר, הכשל משמעותי ותורם לעומס, לעקה, לשחיקה ולפגיעה באיכות ההחלטות והטיפול הניתן. הם ממקמים את הקושי בחשיבה שגוייה אודות מערכות אילו.
כל מי שעבד עם מערכות EHR יודע עד כמה ביקורת זו מוצדקת.
תובנה זו תפסה מקום מרכזי בהחלטה לפתח את My-Cliniq. לצד הקפדה על בטיחות המידע ופרטיות, השקול המרכזי המנחה את הפיתוח ב My-Clinq הוא טיוב תהליכי עבודה, הורדת עומס קוגיטיבי וניהולי ועזרה בארגון החשיבה הקלינית.
לקריאה נוספת ….

שחיקה מקצועית של רופאים ואנשי צוות אחרים ממשיכה לעורר ענין.

11/07/2021

ידוע שדכאון רווח בהרבה בקרב עניים (סביב פי 1.8 בארצות שונות). מעוטי הכנסה, מעוטי רכוש, חוסר בעלות על בית ומגורים בשכונה פחות עניה (מעבר לשכוה כזו הוריד את שעור הדכאון). האפקט משפיע לאורך שנים, גם על הצאצאים (יתכן אפקט שונה על בנים ובנות). ידוע שדכאון מג'ורי (MDD) נלווה תכופות לתחלואה נפשית וגופנית נוספת וכרוך בעלות כלכלית גבוהה.

במחקר של אטמן וחבריה שפורסם בגליון יולי של העתון Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, הם מנסים לבחון את הקשר בין בעלות על בית מגורים וחסכונות בקרב עניים לבין הסכון לפתח דכאון.

לשם המחקר, הם בחנו 12,019 מבוגרים בעלי הכנסה נמוכה מארה"ב, במהלך השנים 2007 עד 2016. דכאון מג'ורי (MDD), הוערך בעזרת שאלון PHQ-9, וחסכונות פחות מ 5000$ למשפחה הוגדרו כחסכונות נמוכים.

נמצא שבקרב בעלי הכנסה נמוכה 5.4% סבלו ככל הראה מ MDD עם פגיעה תפקודית. 85.9% היו בעלי חסכונות נמוכים שהיו כרוכים בסיכון גדול פי 2.34 לפתח MDD.
אי בעלות על בית (54.9%) העלתה את הסיכון לפתח MDD לפי 3.65. בעלות על בית, הורידה אותו לשעור שהוא עדין גבוה, של פי 2.14.

מסקת הסוקרים היתה שנמצא קשר מובהק בארה"ב בין היסכון לפתח דכאון מג'ורי (MDD) לבין חסכונות נמוכים ולבין העדר בעלות על דיור, וששני המשתנים סינרגים.

מחקר זה בדק רק MDD ורק שתיים מהעקות המרובות שמעוטי היכולת ומעוטי הסטטוס חשופים אליהם. עם זאת, הוא מזהיר שוב מפני תפיסה ביולוגיסטית פשטנית של דכאון ושל הפרעות נפשיות בכלל ומעלה את שאלת המניעה והטיפול. אולי במקרים רבים צריך לרשום לדכאון עבודה טובה ופתרון דיור של קבע.

Ettman CK et al. Savings, home ownership, and depression in low-income US adults. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol. 2021 Jul;56(7):1211-1219. doi: 10.1007/s00127-020-01973-y. Epub 2020 Nov 11. PMID: 33175205; PMCID: PMC8110606.

02/07/2021

ושא השחיקה המקצועית בקרב רופאים.ות ואנשי מקצועות הרפואה בכלל והקשר לשימוש ברשומות אלקטרוניות (EHR) בפרט, ממשיך לעורר ענין עקב השפעתו הן על איכות החיים של המטפלים.ות והן על איכות הטיפול.

עוד לפני משבר הקורונה כ 60% מהרופאים דיווחו על תסמין אחד לפחות של שחיקה מקצועית.
על רקע זה התפרסמה לאחרונה סקירת מאמרים של קרייג וחבריו שמצאה שהתערבויות אירגוניות שונות מועילות רק באופן חלקי בהקטנת השחיקה המקצועית עקב שימוש ב EHR.

בהתחשב בהתמכרות הרווחת של אנשים למסכים, סקירה זו רק מדגישה את הכשל הגדול של מתכנני EHR השונים עד כה, להעמיד מערכת שאינה רק נוחה לשימוש אלא גם מושכת ומהנה.

שחיקה מקצועית של רופאים ואנשי צוות אחרים ממשיכה לעורר ענין.

24/06/2021

האם יש ערך לבחירת מטפל מתאים?
שאלה זו חשובה, שכן יש הערכות שעד 60% מהמטופלים אינם נעזרים משמעותית בטיפול. במקביל, נמצא שיש הבדלים ניכרים ביעילות מטפלים שונים, ושככל הנראה למטפלים שונים יש יעילות שונה בתחומים שונים.

במחקר של קונסטנדינו וחב' שהתפרסם לאחרונה ב JAMA Psychiatry הם מנסים לבדוק האם התאמה בין הקשיים הספציפים של המטופלים לבין חוזקות המטפל משפרת את יעילות הטיפול.

במחקר השתתפו 48 מטפלים (73%נשים, ממוצע גיל 48, מגישות תיאורטיות מגוונות). תחומי החוזקה שלהם הוערכו בעזרת שאלון המעריך את מצב מטופליהם בעבר (בממוצע 28 מטופלים לכל מטפל) לפני ואחרי טיפול, ב 12 תחומים שונים (דכאון, אכות חיים, מניה, חרדה,פסיכוזה, התמכרות,קשיים חברתיים, מיניות,שינה, אובדנות, אלימות ועבודה). בכל תחום המטפלים סווגו כאפקטיביים (בממוצע השיגו הטבה), כנייטרליים (בממוצע ללא שינוי) או כלא אפקטיבים (בממוצע הרעה).

המטופלים שהוערכו פנו לטיפול בשש מירפאות עירוניות בקליבלנד אוהיו. תסמיניהם, מצוקתם ותפקודם הוערכו בכל אחד מ 12 התחומים ובאופן כולל.

מתוך 288 מטופלים, 218 (67% נשים,גיל ממוצע 34 שנים) השלימו את המחקר. כחציים הופנו אקראית למטפלים שנמצאו יעילים בתחומים בהם סבלו ממצוקה, ואילו השאר הופנו אקראית, כרגיל. שיעור הנשירה היה דומה בשתי הקבוצות.

בשתי הקבוצות הושגה הטבה. נמצא שהושגה הטבה שבועית רבה יותר בתסמינים ובתפקוד, ככל שהיתה התאמה רבה יותר בין התחומים בהם המטפלים היו אפקטיבים, לבין התחומים בהם היה עיקר הקושי של המטופלים. גם היעילות הכוללת של הטיפול נמצאה עדיפה כאשר היתה התאמה, אולם הבדל זה לא נמצא משמעותי סטטיסטית.

מחקר זה מציע שיש ערך להתאמת המטפל בהתאם לתחומים בהם הוא יעיל ובהתאם לקשיי המטופל. הוא מציע שניתן לבדוק את ההתאמה, במאמץ קל יחסית. עם זאת, המחקר הראה יעילות טיפול גם ללא התאמה. נמצא אמנם יתרון ליעילות הכוללת של הטיפול כאשר היתה התאמה, אולם ההבדל לא נמצא משמעותי סטטיסטית.

Constantino M et al, Effect of Matching Therapists to Patients vs Assignment as Usual on Adult Psychotherapy Outcomes: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online June 09, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1221

22/06/2021

צריכת קנביס שכיחה בגיל ההתבגרות. 78% מצרכני הקנביס התנסו לראשונה בין גיל 12 ל 20.

מחקרי חיות הדגימו שמח מתבגרים רגיש להפרעות במערכת הקנבינואידית עם פגיעה בהתפתחות ובהתנהגות בהמשך החיים. באדם, יש עדויות שצריכת קנביס בגילאים אילו פוגעת בתפקודים מנהלים וויסות דחפים. ידוע שבגיל ההתבגרות מתרחש העיצוב הכמעט סופי של המח, ושהמערכת הקנבינואידית מעורבת בתהליך זה. עם זאת המידע מועט על השפעת הקנביס על מח המתבגר האנושי.

בהמשך לכך, במחקר של אלבו וחב' שפורסם החודש ב JAMA Psychiatry נבדק הקשר בין צריכת קנביס לבין התפתחות המח ב 799 מתבגרים ( 450 מהם נשים).
במחקר נבדקו צריכת קנביס ובוצע MRI מח בגיל 14 ושוב בגיל 19.
נמצא שצריכת קנביס היתה קשורה בהורדת עובי הקורטקס הפרה-פרונטלי משני הצדדים. הורדה שלא היתה בתחילת המחקר. הפגיעה בעובי הקורטקס עלתה ככל שנצרך יותר קנביס והיתה קשורה לצפיפות הרצפטורים הקנבינואידים מסוג 1 (כפי שנמצא בבדיקת PET שנערכה בחלק מהנחקרים).
נמצא גם שהקטנת עובי הקורטקס הפרה-פרונטלי מימין היה קשור בקושי בויסות הקשב בהמשך.

מחקר זה תומך בהשערה שצריכת קנביס בגיל ההתבגרות, עלולה לסכן את התפתחות המח, תוך סיכון להשלכות שליליות להמשך החיים.

Albaugh MD, et al. Association of Cannabis Use During Adolescence With Neurodevelopment. JAMA Psychiatry. Published online June 16, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.1258

17/06/2021

סקר נוסף מצביע עד כמה בחירת מערכת מיחשוב לניהול מירפאה, כולל ניהול הרשומה הרפואית, שהיא ידידותית ונוחה לשימוש קריטית לחוויה טובה של המטפל.ת והמטופל.ת, לאיכות הטפול ולהגנה מעקה ושחיקה.

בעיה מתמדת של הרפואה הגופנית והנפשית היא מה קורה למטופל.ת בין מפגש למפגש.