28/02/2013
כתבה מהיום בדה מרקר:
"לא יודעים על המגבלה" // רק אחד מכל שלושה מעסיקים מוכן לקלוט לעבודה פגוע נפש
60% מהישראלים טוענים כי פגועי נפש לא מסוגלים להשתלב בחברה באופן נורמטיבי - כך עולה מסקר של עמותת אנוש ■ עם זאת, לדברי פגועי נפש שהשתלבו בשוק העבודה, הדבר מסייע להם לא רק להתפרנס בכבוד, אלא גם להשתקם
09:48
28.02.2013
מאת: חיים ביאור
הוסף תגובה6
הוסף לרשימת קריאה
שתף
הדפס
שלח לחבר
Android
iPad
iPhone
הורד ללא תשלום את אפליקציות TheMarker:
בגיל 5 אובחן תומר יוסף כבעל הפרעות אישיות על רקע מסכת התעללות שהתרחשה בתוך משפחתו. הוא שקע בדכאונות, הסתגר ולא היה מסוגל לתפקד. יוסף, כיום בן 41, התגלגל בין פנימיות ומשפחות אומנה, לא טופל ומצבו הידרדר.
תומר יוסף
צילום: אייל טואג
למרות זאת, הוא עבד קרוב לעשר שנים בתנובה, שם הועסק בתחום הלוגיסטיקה וארבע שנים בחברת המעליות שינדלר נחושתן, אך מצבו הנפשי באותה תקופה רק החמיר. הוא נויד ממחלקה אחת לאחרת מכיוון שלא השתלב חברתית, סבל מ"נפילות מתח" ונאלץ לצאת לחופשות פתאומיות.
רק ב-2004 חברים שיכנעו אותו להתחיל בתהליך שיקומי, והוא אושפז בבית חולים למשך שנתיים. במקביל, הוא יצר קשר עם עמותת אנוש, המסייעת לפגועי נפש להשתלב בחברה ובעבודה. העמותה סידרה לו דיור מוגן בכפר סבא, ובמקביל שולב במועדון תעסוקתי ועבד בסטודיו לקרמיקה תמורת שכר סמלי של 600-500 שקל בחודש.
לפני כמה חודשים החליט יוסף לנסות להתקדם שלב נוסף בדרך לשיקומו. "ניסיתי להשתלב בעבודה קבועה בתחום בריאות הנפש כמדריך למטופלים, אבל אחרי זמן קצר הרגשתי שזה לא זה. עצם ההופעה בפני פגועי נפש סחפה אותי למקומות לא טובים".
מאמינים בשילוב, מעדיפים לא להעסיק
יוסף החליט לצאת מהבועה של פגועי הנפש ולעבוד בקרב אנשים בריאים. רכזת ההשמה של אנוש חיברה בינו לבין הבר קפה של חברת עלית ברמת השרון, ובחודשים האחרונים הוא עובד בהכנה ובהגשה של קפה ומוצרים נלווים. "אף אחד מהעובדים במקום, פרט למנהל ולאחראית המשמרת, לא יודע שיש לי מגבלה, וגם הלקוחות לא מרגישים בזה", אומר יוסף. "היחס אלי הוא כאל כל עובד - אם צריך, מעירים לי על טעות וכשמגיע הרגע להחמיא, עושים גם את זה. עובדים אתי במשמרת עוד שניים־שלושה עובדים ואני מאוד מחובר אליהם. בנוסף, אני מרוויח 5,000 שקל בחודש - יותר מבעבר".
יוסף מעיד שהעבודה בבית הקפה גרמה לו להיפתח לאנשים, כנראה בשל האהדה מצד הלקוחות, המתבטאת בטיפים. גם הליווי התעסוקתי שהוא מקבל בעמותת אנוש עוזר, מכיוון שהוא כולל העלאת סיטואציות המתרחשות במהלך העבודה. "אני לא אותו תומר, אלא אדם שונה, שיודע לא רק לקבל, אלא גם לשרת אחרים. אני אפילו יודע איך להתמודד עם לקוחות מוזרים ותובעניים, דבר שבעבר לא הייתי יכול להעלות על דעתי".
ואולם השילוב הזה לא תמיד תלוי ברצונם הטוב של העובדים. מסקר חדש שערכה עמותת אנוש בקרב 500 איש, עולה כי המודעות בקרב מעסיקים לגיוון אוכלוסיית עובדיהם ולהעסיק פגועי נפש עדיין נמוכה למדי - רק 37% מהנשאלים השיבו שיהיו מוכנים להעסיק פגוע נפש בעסק שלהם או בביתם; רק 41% סבורים שפגוע נפש מסוגל להשתלב בחברה ולחיות חיים נורמטיביים; ואולם רק 5% הצהירו שיפריע להם אם ישרת אותם פגוע נפש בבית קפה או במסעדה.
עודד שטוקלמן במסגרת המוגנת
צילום: תומר אפלבאום
"ממצאי הסקר מראים שהמעסיקים חוששים להעסיק פגועי נפש, שמא הם ייעדרו יותר מאחרים או לא יהיו מסורים מספיק לתפקידם", אומרת מנכ"לית עמותת אנוש, ד"ר הלה הדס. לדבריה, המעסיקים גם חוששים שאם הם יחליטו לפטר עובדים פגועי נפש מסיבה כלשהי, הם ייפגעו במיוחד או במקרים אחרים ייתקלו בביקורת ציבורית נוקבת. "מעסיק שעשה את כל המאמצים שהעובד פגוע הנפש ישתלב אצלו בעסק, ולאחר מכן גילה שהעובד לא מצליח לתפקד כמצופה ממנו, רשאי לסיים את ההעסקה - בדיוק כפי שהוא עושה לגבי עובדים בריאים. אין כאן הנחות", אומרת הדס.
דברים נפלאים במקומות המתאימים
נאווה (השם המלא שמור במערכת), 54, התמוטטה בגיל 22, כשבן זוגה דאז החליט להיפרד ממנה שבועיים לפני החתונה. "הרגשתי שאיבדתי הכל ונהפכתי לחולת נפש", היא משחזרת. "כנראה שיש כאן עניין תורשתי, כי גם אמי סבלה מדיכאונות. אבי היה היחיד שתמך בי במשך שנים רבות. הוא עודד אותי לצאת לעבודה".
עובד לוי
צילום: עובד לוי
במשך שלוש שנים וחצי שימשה נאווה קלדנית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, עד שאביה חלה בסרטן, ושוב הגיעה הקריסה הנפשית.
אחרי שיצרה קשר עם עמותת אנוש, התקבלה לעבודה בעמותה כקלדנית שלא במסגרת שיקומית והשתכרה שכר מינימום. אלא שלפני כמה חודשים היא התבשרה שמשרתה קוצצה. היא לא אמרה נואש, ובעזרת העמותה התקבלה לפני חודש לעבודה במוקד טלפוני של חברה פרטית. כמו יוסף, היא מאמינה ביכולתם של פגועי נפש להשתלב בעבודה בקרב בריאים, אך היא מסייגת מעט את דבריה: "נפגעי נפש יכולים למלא כל תפקיד במשק, בתנאי שהם נמצאים ברמיסיה - מצב של יציבות, שיכול להימשך זמן רב או זמן קצר", היא טוענת. "פגועי נפש מסוגלים לעבוד בתפוקה גבוהה במסגרת שעות עבודה מוגבלות, בדרך כלל חמש שעות ביום. אם הם יאולצו לעבוד שעות ארוכות יותר, הם יתמוטטו ויזדקקו לאשפוז. זה לא אומר שלא צריך להעסיק אותם בתנאים מתאימים. אני אוהבת את העבודה שלי, ובטוחה שאני תורמת לארגון שמעסיק אותי. המצב הזה גם מרחיק ממני דכאונות. נפגע נפש רוצה מאוד שתינתן לו הזדמנות לתרום, אבל הסטיגמה הרווחת בולמת אותו. צריך לזכור שהוא לא מפגר או אוטיסט. יש לו כושר תפקוד נמוך יחסית, אבל במקומות המתאימים הוא יכול לעשות דברים נפלאים".
לא כולםרוצים להשתלב
מרבית פגועי הנפש לא מועסקים
עודד שטוקלמן, 64, אושפז לפני 26 שנים בבית חולים שלוותה, וכעבור עשרה חודשים הוא הופנה לעבודה במסגרת של עמותת אנוש (תעסוקה נתמכת). שטוקלמן מתמיד במשך אותן שנים רבות באותו עיסוק, ואינו רוצה לעבור לעבודה בשוק החופשי. תמורת שכר של 600-500 שקל בחודש הוא מנהל קבוצה של עובדים המכינים אריזות מקרטון המיועדות למוצרי אמנות שימושית עשויים מפסיפס, כגון מגשים או מחזיקי מפיות. הוא גם מכין בעצמו קופסאות מעץ שבהן מאחסנים שקיות תה. נכון שהשכר נמוך, אבל אני מקבל קצבת נכות ושוכר דירה בכפר סבא", שטוקלמן מסביר. "העבודה המונוטונית דווקא מתאימה לי, מכיוון שאני כל הזמן חולם בהקיץ. מישהו אחר היה ודאי משתעמם בה למוות, אבל לי זה מתאים", הוא אומר.
הדס אומרת גם כי שלא כמו עובדים עם מוגבלויות פיסיות, הזקוקים לעזרים שונים כדי שיוכלו למלא את תפקידם, לעובדים עם מוגבלות נפשית נדרשות התאמות מינימליות. "הדבר היחידי שהם זקוקים לו הוא עצם הנכונות לקבלם וההכרה ביכולותיהם", היא אומרת. "החשש של ארגונים להעסיקם מושתת על חינוך פגום מזה דורות ועל סטיגמות, שכולם אינם מבוססי המציאות. כל המעסיקים עמם אני בקשר מעידים שאין הבדל בתפוקה בין עובד עם מוגבלות נפשית לבין עובד רגיל. הדבר היחיד שמעסיק מחויב בו לגבי עובד עם מוגבלות נפשית הוא לתת לו חופשת מחלה ארוכה יותר, וגם זה לא תמיד קורה. כי אם אדם נכנס לדיכאון, קשה לו לעבוד באותו קצב. במקרה כזה, יש לאפשר לו להחלים מהאירוע על ידי חופשת מחלה".
לדבריה, "מאחר שביטחון תעסוקתי, כושר השתכרות ומקום לגור בו הם שלושת הגורמים המייצרים שלווה - אחריותנו כחברה לספק למתמודדי הנפש את הצרכים הללו".
הלה הדס
לא להנציח את המצב
יש מעסיקים שדווקא לא חוששים מהאתגר. כך למשל, חברת החשמל החליטה להרחיב את מדיניות הקליטה של עובדים בעלי צרכים מיוחדים, לרבות פגועי נפש. החודש פתחה החברה קורס המכשיר בעלי מוגבלויות, לרבות פגועי נפש, כנציגי שירות הלקוחות שלה בבאר שבע. "המטרה היא לתת הזדמנות תעסוקתית לעובדים בעלי יכולת המגיעים מאוכלוסיות שעל פי רוב יתקשו להתקבל ולהשתלב במקומות העבודה", אומר אלי גליקמן, מנכ"ל החברה.
עובד לוי, הבעלים של חברת CALL R US לשיווק וסקרי שוק טלפוניים, מעסיק 13 עובדים, מתוכם תשעה הם פגועי נפש, אותם הוא גייס באחרונה. "התחום שבו אנו פועלים מאופיין ברוטציה מהירה", הוא אומר. "המשכורת הנמוכה יחסית והמגע עם קהל שלעתים לא משתף פעולה, שלא לומר גס רוח, גורם לכך שעובדים עוזבים את התחום אחרי כמה חודשים. אנשים לא רואים בזה קריירה".
לדבריו, הוא החליט לגייס פגועי נפש אחרי שהם עברו אצלו קורס בטלמרקטינג. מתוך 14 עובדים שהחלו את הקורס, נשרו חמישה, והיתר התקבלו לעבודה. "פגועי הנפש עדיין אינם מתפקדים ברמה של העובדים הבריאים, אבל בחודש שעבר מאז שהם סיימו את הקורס הם השתפרו מאוד", הוא מספר. "עדיין איני יודע אם עובדים אלה יחזיקו מעמד תקופה ארוכה יותר לעומת שאר העובדים, אבל יש לי הרגשה שכן. ראשית, הם פועלים כיחידה מגובשת מבחינה חברתית: האחד עוזר לשני וזאת, לעומת מציאות שונה בקרב העובדים הבריאים, שמרגישים מאוימים האחד מהשני. שנית, העובדים הפגועים חשים מחויבות רבה יותר לארגון, אולי מתוך הכרת תודה לכך שאנו מעסיקים אותם, ואני יודע שאיש מהם לא 'ידפוק לי ברז' פתאום, כפי שקורה עם העובדים הבריאים".
לוי ממליץ להעסיק פגועי נפש. "אני קורא למעסיקים לא לחשוש לגייס לשורותיהם פגועי נפש. הפנייה שלי אינה דווקא למפעלים שבהם העבודה היא מונוטונית, שמסתכמת בכמות האריזות שהעובד מכין, אלא גם לחברות שבהם העבודה מחייבת תושייה וחשיבה. אחרת, זו תהיה הנצחה של מצבם והם לא יתקדמו לשום מקום - כלכלית וחברתית".
יוסף ממליץ לפגועי נפש אחרים להשתלב במסגרת תעסוקתית רגילה. "אני אומר לחברי - צאו החוצה מתוך המסגרת המוגנת לעבודה רגילה בקרב אנשים בריאים. גם תעזרו לעצמכם להשתקם מהר יותר, וגם תשתכרו טוב יותר".
[email protected]