דארקום שירותי תקשוב וסייבר

07/06/2026

אור אילוז, הנכד שלי

גאות לשתף בשלושה זוכי העיר בתחרות הכתיבה הארצית לילדים ע"ש ריקה ברקוביץ', המתקיימת זו השנה ה-22 ברציפות 📖✍🏼🤍

לתחרות הוגשו השנה 15,632 יצירות מכל הארץ מתוכם זכו 78 ילדים כמניין שנותיה של מדינת ישראל.
בתחרות השתתפו תלמידי כיתות ג'-ו' מבתי ספר יסודיים מכל רחבי הארץ, מכל המגזרים, העדות והדתות.

מבין 78 הזוכים והזוכות זכו גם 3 תלמידים תושבי העיר 🥹

ליהיא שדה, כיתה ד'1 מבית החינוך בית צורי עם היצירה: ״תפסיקי ללכת גברת הולכת״ 🏃🏼‍♀️

אור אילוז, כיתה ד'1 מבית הספר היסודי ״ישגב״ עם היצירה:
״היער האפל״ 🧌

נוגה סולומוביץ', כיתה ד'1 מבית הספר ״ישגב״ עם היצירה: ״כשהאחריות מצאה אותי״ 🫶🏼

ברכות לזוכות ולזוכים המרגשים 👏🏼🏆🎉

14/02/2026

בעולם הסייבר אנו נוטים לדבר על תקיפות, האקרים, חולשות ופרצות.
אבל בסופו של דבר הכל מתכנס למושג אחד מרכזי סיכון.

סיכון נוצר כאשר איום פוגש חולשה.
לא האיום לבדו מסוכן, ולא החולשה לבדה מספיקה.
החיבור ביניהם הוא זה שמייצר את הסיכון, את הפגיעה הארגונית האמיתית.

בפוסט שפרסמתי בלינקדין אני מסביר בצורה ממוקדת את הקשר בין איום, חולשה והשפעה, ומדוע ניהול סיכונים הוא לב ליבה של אבטחת מידע מודרנית.

מוזמנים לקרוא ולהגיב בלינקדין:

https://www.linkedin.com/posts/yoram-dar-560b1716_cybersecurity-riskmanagement-informationsecurity-activity-7428324544890769408-TPag?utm_source=social_share_send&utm_medium=android_app&rcm=ACoAAANeZ1gB6hE6Z9td-ty5Myv3FzaxLVrp_OY&utm_campaign=copy_link

13/02/2026

כמה באמת יעיל המוח האנושי לעומת בינה מלאכותית?
האם העובדה שהמוח צורך רק כ-20 וואט אומר שהוא ה"מחשב" המושלם? ומה עם המודלים הענקיים של AI שצורכים אלפי מגה-ואט-שעה לאימון?

מה זה אומר על יעילות, על עתיד ה-AI ועל המחיר הסביבתי של כל זה.

https://www.linkedin.com/posts/yoram-dar-560b1716_energyefficiency-humanbrain-artificialintelligence-activity-7428118905346215936-JuVb

האם לדעתכם הבינה המלאכותית צריכה להיות ירוקה יותר? האם המוח האנושי הוא עדיין הדגם החכם ביותר?

26/01/2026

26/01/2026

כשהטכנולוגיה פוגשת פסיכולוגיה כך נראה פישינג מודרני

פישינג כבר מזמן אינו בעיה טכנולוגית בלבד. מדובר בזירה שבה מנגנוני אבטחה מתקדמים פוגשים הבנה עמוקה של התנהגות אנושית. כדי להבין מדוע מתקפות פישינג מצליחות גם היום, יש לבחון את השילוב בין ההיבט הטכני לבין ההיבט הפסיכולוגי.

הצד הטכני כולל שלושה מנגנונים מרכזיים לאימות מיילים: SPF, DKIM ו DMARC.

SPF Sender Policy Framework נועד לבדוק האם השרת ששלח את המייל מורשה לשלוח בשם הדומיין שמופיע בשדה From. כאשר מתקבל SPF Fail המשמעות היא שהמייל נשלח משרת שאינו מורשה על ידי הדומיין, וזהו סימן חזק לזיוף זהות. גם אם המשתמש רואה כתובת שולח מוכרת, בפועל מקור ההודעה אינו לגיטימי.

DKIM DomainKeys Identified Mail הוא מנגנון חתימה קריפטוגרפית שמטרתו לוודא שני דברים: שהמייל לא שונה בדרך, ושהוא נחתם על ידי הדומיין השולח. במתקפות פישינג מתקדמות ניתן לראות מצב שבו חתימת DKIM של תשתית ביניים כמו Microsoft או Google עוברת, אך החתימה של הדומיין הארגוני האמיתי נכשלת. מצב כזה יוצר תחושת אמינות מזויפת, למרות שהמייל אינו אותנטי.

DMARC הוא מנגנון מדיניות שמחליט כיצד להתייחס למיילים שנכשלו ב SPF או DKIM. חשוב להבין ש DMARC אינו בודק אמת מוחלטת אלא תנאי סף. מספיק ש SPF או DKIM אחד יעבור, ובתנאי שקיים יישור לדומיין שבשדה From, כדי ש DMARC יסומן כ Pass. לכן מייל יכול לעבור DMARC ועדיין להיות מסוכן.

כאן נכנס הצד הפסיכולוגי של ההתקפה.

המייל אינו נועד רק לעבור מנגנוני סינון. הוא נועד לעבור את האדם שמקבל אותו. התוקף בוחר נושא רלוונטי, שפה מקצועית והקשר שמותאם במדויק לפרופיל הקורבן. מרצים יקבלו מיילים אקדמיים, אנשי כספים יקבלו חשבוניות, ואנשי IT יקבלו התראות גישה או אבטחה.

זה אינו פישינג אקראי אלא מתקפה ממוקדת, המכונה Spear Phishing או Targeted Phishing. ההצלחה אינה תלויה רק בטכנולוגיה אלא ביצירת אמון, תחושת דחיפות והפעלה של שגרות עבודה יומיומיות.

החיבור הקריטי בין הטכנולוגיה לפסיכולוגיה הוא נקודת התורפה האמיתית. התוקף יודע שחלק מהמנגנונים הטכניים יעברו, ש DMARC יסמן את ההודעה כתקינה, ושבסופו של דבר ההחלטה תתקבל על ידי אדם.

המסקנה ברורה. פישינג מודרני אינו מצליח משום שמערכות ההגנה נכשלות, אלא משום שהן אינן יכולות להתמודד לבדן עם מניפולציה אנושית. הגנה אפקטיבית דורשת גם הבנה טכנית של SPF, DKIM ו DMARC וגם חשיבה ביקורתית מצד המשתמש.

זו אינה מלחמה של קוד מול קוד. זו מלחמה של אמון מול מניפולציה.

Send a message to learn more

20/01/2026

כופרות (Ransomware) בשנת 2026, כולל מגמות כמו Multi-Extortion ושימוש במודל Ransomware-as-a-Service (RaaS) שמאפשר לתוקפים לבצע מתקפות מתוחכמות בקלות רבה יותר.

הפוסט עוסק בין היתר ב:
רמת האיום הייחודית שמציבות כופרות משולבות לוחמה תודעתית ומודיעין איומים.
המודלים העסקיים שמאחורי הפצת כופרות (כמו RaaS).
החשיבות של הבנת התוקפים והטקטיקות שלהם לצורך הגנה אפקטיבית.

ההבנה של אופי התקיפות והאיומים היא צעד קריטי לא רק עבור מומחי אבטחה, אלא גם עבור כל ארגון ועסק.
הקישור לפוסט המלא בלינקדין:
https://www.linkedin.com/posts/yoram-dar-560b1716_cybersecurity-ransomware-threatintelligence-activity-7419262415437115393-MH4E

Sicarii: כופרה בשירות הלוחמה התודעתית – דוח מצב (ינואר 2026) אבולוציית הכופרה המודרנית איומי הכופרה (Ransomware) אינם מסתכמים עוד בהצפנת קבצים פשוטה. בשנת 2026, אנו רואים עליית מד...

13/01/2026

איומי OSINT (מודיעין ממקורות גלויים) אינם רק עניין טכני, אלא כשל אסטרטגי עם השלכות משמעותיות.

בדליפת מידע שהתגלתה, אלפי מסמכים עם פרטים רגישים היו חשופים ברשת ודורשים טיפול מיידי - לא רק מבחינה טכנית, אלא גם דרך חשיבה מודיעינית אסטרטגית על ניהול מידע.
OSINT הוא כלי רב-עוצמה; הוא יכול לשמש גם להגנה וגם להסתכל קדימה על נקודות תורפה פוטנציאליות.

קראו את הפוסט המלא כאן:
👉 https://www.linkedin.com/posts/yoram-dar-560b1716_osint-cybersecurity-informationsecurity-activity-7416721305028325376-kbag

דליפת מידע, OSINT ו-Harvest Now, Use Later אינם בעיה טכנית אלא כשל אסטרטגי ב-TheMarker נחשף כי 2,590 מסמכים הכוללים שמות טייסים ומידע סודי היו זמינים באינטרנט, וכי נדרשו לצה״ל שישה ימים ....

11/01/2026

אזהרת סייבר: התקני Android TV זולים – סיכון אבטחת מידע אמיתי
מחקר עדכני חושף בוטנט חדש בשם Kimwolf, אשר הדביק כ־1.8–2 מיליון מכשירי Android ברחבי העולם והפך אותם בפועל ל־Residential Proxy Nodes, ללא ידיעת המשתמשים.
עיקר ההדבקה מתבצע דרך התקני Android TV זולים ולא מוסמכים, מסגרות תמונה דיגיטליות חכמות והתקני מדיה מבוססי Android נוספים, וכן מכשירים שמגיעים מהמפעל עם ADB פתוח, תצורות לא מאובטחות ולעיתים אף קושחה חשודה או נוזקה מובנית מראש.