הילל קוברובסקי

16/10/2026

ועידת ישראל לטכנולוגיות המידע 2026 של הלשכה או בשמה החדש שהושק אתמול (חמישי 15.10.26) המרכז לטכנולוגיות המידע והייטק בישראל - ITech Israel, היה אירוע מרשים ביותר עם כמה אלפי משתתפים, עשרות הרצאות ותוכן מקצועי ועסקי מרשים, כך שזה דורש פוסט נפרד.

במסגרת הוועידה אתמול, היתה לי הזכות להשתתף בהובלה של 2 מסלולים במקביל (אל תשאלו איך עשיתי את זה פשוט במשך שעה וחצי רצתי הלוך וחזור מאולם לאולם 😂).

המסלול הראשון: מסלול הסייבר והפרטיות אותו אני מוביל מאז 2019, ובשנים האחרונות ביחד עם השותפה המדהימה שלי להובלת הפעילות, דר עוד הדס תמם בן אברהם, ואני אקדיש למסלול הזה פוסט מיוחד, כי באמת היה מסלול ואוו מבחינת ערך מקצועי למשתתפים בו.

במקביל במסלול השני: הייתי שותף לראשונה בהובלה של מסלול מקצועי חדש, שלא היה קל ופשוט להוציא אותו לפועל, אבל אני כל כך שמח שביחד עם ד"ר אלון הסגל, וביחד עם אלכס שפירא, התעקשנו, והמחמאות הרבות שקיבלתי בסופו, רק הוכיחו לי כמה הוא היה חשוב, כמסלול אשר יודע לתכלל הרבה נושאים שאומנם דיברו עליהם במסלולים אחרים, אבל אף אחד מהם לא דיבר עליהם בהקשר של חיזוי עתיד. ובתקופה שבה אי הוודאות גבוהה מאי-פעם, ואנחנו מתקשים לתכנן את השנה הקרובה מבחינה אישית, מקצועית ועיסקית, מסלול כזה הוא מחוייב המציאות.

למסלול קראנו - מסלול עתידנות טכנולוגית - הע(א)רכת החיים בעתיד.השתתפו בו ד"ר אהרון האופטמן (מומחה לחיזוי טכנולוגי), ד"ר רועי תזנה (חוקר עתידים), אייל גולדברג, תא"ל (במיל) ד"ר עלא אבו-רוכן, חוקרת העתידים יהלי אדמתי, ד"ר אורלי ברק, דוד גורדון, ויוסי להד.

דיברנו על חיזוי של עתידים פרועים, היערכות לעידן הקוונטום, שדה הקרב העתידי, טכנולוגיה אמפטית בשירות הרפואה השיקומית, סדר עולמי חדש בעיצוב עתיד ההזדקנות, היה מרתק ומי שפיספס מצב הקלטה של כל המסלול, מומלץ לצפות. https://youtu.be/ArhIxpep9T0

היתה לי הזכות לראיין 1 על 1 חברה טובה, שאני מאוד אוהב ומעריך מקצועית, יהלי אדמתי, חוקרת עתידים, שגם מומחית בינלאומית לאסטרטגיה עסקית, הנושא עליו דיברנו היה סופה של החברה המסורתית והטרנספורמציה לאירגוני Native-AI, בבסיס הראיון נשאלה השאלה - האם הגענו לעידן שבו זה כבר לא יהיה נדיר לצפות שחברה שהיא Native-AI ובבסיס שלה מתחת ל-10 עובדים אנושיים תגיע תוך 10 חודשים לשווי שוק של 10 מיליון דולר? (ואף יותר), סקרנים מה התשובה, אני לא אגלה לכם, מצורף לינק לראיון המצולם. https://youtu.be/qNUGKi3mVN8

תודה למנחה שלי לדוקטורט ד"ר גלית וולנר (בר-אילן\HIT), ולמנחים שלי בתזה ד"ר מור אבני-אטלס, ופרופ' אופיר בן אסולי (הקריה האקדמית אונו) שהגיעו במיוחד להשתתף ולהיות נוכחים בכנס ובהרצאות שהובלתי, תמיכה מדהימה כזאת, באמת שזכיתי בכם !.

תודה לד"ר אלון הסגל ולאלכס שפירא, היה מסלול מעולה, וזה בעיקר בזכותכם, ישבתי לצפות בכולו אתמול בלילה, ובאמת היה מעולה, עם תוכן מרתק. אני כבר מחכה לכנס הבא, שבו נתכנן ונוציא לפועל מסלול לא פחות מרשים.

לצערי התמונות לבדן לא מעבירות את כל הסיפור, אבל מי שבאמת רוצה להתרשם יש לכם לינקים להקלטה של המסלול כולו, אז אתם יכולים להתרשם לבד מה הפסדתם מי שלא הגיע לכנס או למסלול שלנו.

Alon Hasgall Ph.D | Galit Wellner | Mor Atlas, Ph.D. | Ofir Ben-Assuli | Alex Shapira | Yahli Admati | Aharon Hauptman | Raz Heiferman | Roey Tzezana | Arie, Amit

המרכז לטכנולוגיות המידע וההייטק בישראל ע״ר | ITech Israel

08/10/2026

חברים וחברות יקרים\ות - יום חמישי הבא 15.10.26 באקספו ת"א מתקיים הכנס השנתי של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל, עם מעל 2000 משתתפים.

הכנס מתחיל ב-9:00 עם מליאה של הרצאות עם בכירי ובכירות התעשיה אשר ישתפו את נקודת המבט שלהם\ן לאן פני תעשיית טכנולוגיות המידע בתקופה של אי וודאות טכנולוגית, כלכלית וחברתית.

בשעה 13:00 מתחלקים למסלולים, אני אישית ביחד עם השותפה שלי לניהול מרכז המצוינות בתחום הסייבר והמצוינות, ד"ר עו"ד הדס תמם בן אברהם, ורשימה ארוכה של בכירים ובכירות מענף הסייבר בהם: עו"ד רמי תמם, הילה עזרי, מוטי קארו, אסף חזן, עו"ד לינא כמאל טרודי, עו"ד עלי קלדרון, דנה תורן, צביקה רונן, עו"ד יעקוב עוז, נועם הנדרוקר, רן קרקו, אלי וידבסקי, דורון הדר, נדיר יזרעאל, מחכים לכן\לכם במסלול הסייבר והפרטיות.

המסלול שלנו מתקיים במקביל לעוד מסלולים בתחום עתידנות טכנולוגית (שגם בו אני נוטל חלק ביחד עם ד"ר אלון הסגל ואלכס שפירא), תשתיות IT, פיננסים, Data & AI , כולם עם תוכן מקצועי עדכני ומרתק.

במיוחד לחברים שלנו מקהילת הסייבר הישראלית, מצורף קוד הנחה מיוחד של 40% הנחה מעלות הכרטיס - cybcom2026 . כל ההכנסות מהאירוע הם תרומה לעמותה ולקידום ענף טכנולוגיות המידע בישראל.

חברים וחברות זה האירוע הכי מעניין ומגוון מבחינה מקצועית בישראל, אז המלצה שלי לא לפספס.

לינק להרשמה: https://israelit2026.forms-wizard.biz/users/new

נתראה, הילל קוברובסקי , יור משותף מרכז מצויינות סייבר ופרטיות.

תוכנית מסלול הסייבר והפרטיות במלואה:
https://israelit2026.forms-wizard.biz/pages/agenda1-tracks

הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל

29/09/2026

Even with 28 years of experience as an academic lecturer, giving your first presentation at an international academic conference is a completely different experience you will never forget.

Last week, I attended the Philosophy of Human-Technology Relations (PHTR) conference at Delft University of Technology, Campus Spui in The Hague (the Netherlands).

The conference addressed the topic: “The collective in the seemingly individual: Highlighting the world in human-technology relations”.

As part of the conference, I joined a panel with my doctoral supervisor, Dr. Galit Wellner, and her PhD candidate, Mor Peled. Our panel discussion was about "AI-Human Collective”.

My lecture, “The Inevitable Accident of AI: The 'Accident of Knowledge' as a Virilian Warning,” discussed the human-AI relationship and the risks to human society when it relinquishes its decision-making independence to AIGC (Gen-AI).

In the lecture, I explained my interpretation of how to build a theoretical bridge between Post-Phenomenology, originally conceived by Prof. Don Ihde, a philosophy of technology that explains the human experience and technology mediation at the individual (micro level), and Dromology, the philosophy of speed originally conceived by the French philosopher Paul Virilio, which interprets the impact of rapid technological adoption on human society (macro level).

At the conference, I had the privilege of meeting leading academic researchers in person and listening to their fascinating lectures, including foundational figures in post-phenomenology such as Prof. Peter-Paul Verbeek and Prof. Lars Botin.

Over 3 days, I listened to and studied more than 40 academic lectures on various post-phenomenology topics. In particular, thank you to the lecturers: Prof. Peter-Paul Verbeek, Prof. Caroline Hummels, Prof. Robert Rosenberger, Prof. Levi Checketts, Prof. Nicola Liberati, Prof. Stacey Irwin, Prof. Søren Riis, Dr. Olya Kudina, Prof. Pieter Vermaas, and others, for interesting and horizon-expanding lectures.

It was wonderful to meet new friends with a passion for the Philosophy of Technology, from all over the world.

Thank you from the bottom of my heart to my mentors, Dr. Galit Wellner and Dr. Sean Golriz, who helped me prepare my lecture for the conference and successfully attend my first international academic conference.

See you at the next conference, PHTR-2028 in Denmark.

10/09/2026

כן, כן, אני יודע שזה קצת מפחיד להקשיב להרצאה שבה מסבירים לך שכבר בהווה ה Gen-AI דוחקת את האדם לנקודה של "תאונת הידע" ומשם לקריסה אפיסטמית ופגיעה אנושה בחברה כך שהיא מאבדת את המצע המשותף הדרוש לניהול דיון ולקבלת החלטות משותפות כחברה, אבל מצטער על זה בדיוק עוסקת המצגת שלי, מתוך וובינר נהדר ומעורר מחשבה שהנחה השבוע, ד"ר אלון הסגל, וקיבל את השם "כישורי אנוש בעידן של מכונות חכמות", במסגרת קהילת עתידנות טכנולוגית של הלשכה לטכנולוגיות המידע בישראל,

אז לכל האמיצים שמוכנים לקבל את "הגלולה האדומה" מידיו של מורפיוס, צירפתי את המצגת שלי למי שמספיק אמיץ\ה להבין לאן השימוש ב AIGC כבר עכשיו מוביל אותנו כחברה אנושית.

https://www.hillelkobrovski.com/post/the-accident-of-knowledge-of-the-aigc

בתגובה הראשונה לפוסט מצורף גם לינק לכל הוובינר המלא והמרתק בהשתתפות: שי זנדני, ד"ר אלון הסגל, ,פליקס ניסן בר-משה, ד"ר איריס פינטו, תמיר חסון, ד"ר דביר פלג.

תקציר ההרצאה: מהי "התאונה הבלתי נמנעת" שמביאה איתה מהפכת הבינה המלאכותית היוצרת (AIGC)?. בהרצאה קצרה וממוקדת זו צללתי לעומק ההשפעות הפסיכולוגיות והחברתיות של טכנולוגיות ה-Gen-AI על החשיבה האנושית.

ההרצאה נשענת על הגותם של שני פילוסופים מרכזיים: דון אידה (Don Ihde): מפתח ה"פוסט-פנומנולוגיה", שמסביר כיצד טכנולוגיה אינה רק כלי ניטרלי, אלא גורם אקטיבי המעצב את האופן שבו אנו תופסים, חווים ופועלים במציאות. וההוגה השני: פול וירליו (Paul Virilio): אבי ה"דרומולוגיה" (תורת המהירות), שטבע את מושג "התאונה האינטגרלית".

לפי וירליו, כל המצאה טכנולוגית ממציאה בהכרח גם את האסון הספציפי שלה, ממש כפי שהמצאת הספינה היא למעשה גם המצאת טביעת הספינה. אז מהי התאונה של ה-AIGC?

בתזה שלי הצגתי את שלושת השלבים בעבודה מול בינה מלאכותית, עם אזהרה מפני השלב השלישי והמסוכן מכולם: "ויתור אנושי" (Human Relegation). מצב שבו אנו מעבירים את מלוא האחריות למערכת, ללא הפעלת חשיבה ביקורתית או שיפוט.

תהליך זה מוביל למה שמוגדר כ"תאונת הידע" (מושג של פול ווירליו), מצב שבו הטכנולוגיה עוקפת את היכולת שלנו לבחון אותה או להטיל בה ספק. התוצאה היא חיסול שיטתי של היצירתיות, חוסר יכולת לשפוט פעולות אוטומטיות, הסתמכות על "הזיות" (Hallucinations) של המערכת, ובסופו של דבר, קריסה אפיסטמית (Epistemic Collapse).

קריסה אפיסטמית היא מונח פילוסופי וסוציולוגי המתאר משבר עמוק במערכות שבאמצעותן חברה מייצרת, מאמתת ומסכימה על ידע ואמת משותפת. כאשר מתרחשת קריסה אפיסטמית, המנגנונים המסורתיים להבחנה בין עובדה לבדיה (כמו מדע, עיתונות, ומוסדות מדינה) מאבדים מאמינותם, והחברה מאבדת את המצע המשותף הדרוש לניהול דיון ולקבלת החלטות.

בנוסף, בהרצאה דנתי בפרדוקס ה"אינדיבידואליזם ההמוני" של המאה ה-21. אנו מחוברים לרשת גלובלית, אך בפועל מסתגרים בבועות דיגיטליות אישיות ומבודדות, ומחליפים קשרים אנושיים אמיתיים ומורכבים בנוחות הדיגיטלית המוחלטת שמציעות לנו המערכות.

לסיכום ההרצאה, מוצגת פה דילמה פילוסופית-מעשית בוערת. ניתוח יחסי התיווך בין האדם לעולמו חושף מציאות מטרידה של פערי כוחות, בה הטכנולוגיה קנתה לעצמה עליונות על התודעה האנושית. עליונות זו מאפשרת לנו לשער בבירור את הכיוון אליו צועד עתיד הידע. השאלה המרכזית שחותמת את ההרצאה ודורשת מענה מיידי היא: כיצד נוכל לפעול ברגע זה ממש כדי למנוע את הקריסה האפיסטמית שכבר החלה לחלחל אל חיינו?

כן, כן, אני יודע שזה קצת מפחיד להקשיב להרצאה שבה מסבירים לך שכבר בהווה ה Gen-AI (או בשמו האקדמי ה-AIGC - AI-Generative Content) דוחקת את האדם לנקודה של "תאונת הידע" ומשם לקריסה אפיסטמית...

02/05/2026

האם הבינה המלאכותית עומדת להחליף את המתמטיקאים? 🧮🤖
בעוד שרובנו מתפעלים מיכולות ה-AI בכתיבת קוד, ניסוח מיילים או יצירת תמונות, מתחוללת מהפכה שקטה, עמוקה ומסעירה לא פחות בעולם המתמטיקה הטהורה.
פרסום חדש של פרופ' טרנס טאו (זוכה מדליית פילדס) לוקחת אותנו אל חזית הטכנולוגיה ובוחנת את העתיד של ההוכחות המתמטיות.

מה קורה כשמכונות מתחילות להתמודד עם בעיות שמתמטיקאים אנושיים לא הצליחו לפתור במשך עשרות שנים? האם אנחנו מתקרבים לרגע שבו אלגוריתמים יגלו חוקי טבע חדשים בכוחות עצמם, ואיך זה ישנה את כל מה שידענו על המוח האנושי וגבולות המדע? איך זה ישנה את האקדמיה ואת המחקר במתמטיקה ?

ומה התחזית של של פרופ' טאו - האם בתחום זה אנחנו צופים ליתרון בולט של המכונה על פני האדם או שדרושה לנו פה סימביוזה מסוג חדש, האינטואיציה והיצירתיות האנושית ימשיכו לנווט את הספינה ולקבוע אילו בעיות הן מעניינות וחשובות מספיק כדי לחקור, בעוד שהבינה המלאכותית תשמש כעוזר מחקר רב-עוצמה, שיספק משוב מיידי, יבחן השערות ויאמת הוכחות במהירות חסרת תקדים.

מהפכה במספרים: האם הבינה המלאכותית מחשבת מחדש את עתיד המתמטיקה?בחודשים האחרונים נדמה שהבינה המלאכותית (AI) נוגעת בכל תחומי חיינו, אך מעטים התחומים שעומדים בפני טלטלה ...

01/05/2026

מה קורה כאשר מערכות AI מתקדמות מהר יותר מהיכולת שלנו לשלוט בהן?
בהשראת הפילוסוף פול וריליו (Paul Virilio) ורעיון "התאונה האינטגרלית", ובתגובה לכתבה שפורסמה ב Ynet (30.04.26) וקיבלה את השם "המדריך להרג ההמוני: צ'אטבוטים מלמדים איך ליצור נשק ביולוגי" המאמר הקצר הזה בוחן איך כל טכנולוגיה חדשה לא רק פותרת בעיות, אלא גם מייצרת את הכשל הייחודי שלה.
בעולם של AI, הכשל הזה כבר כאן: עקיפה שיטתית של מנגנוני הגנה. אבל זו לא רק שאלה טכנולוגית, זו אחריות מקצועית. דווקא אנשי סייבר, שמבינים תקיפה, חולשות וחשיבה אדברסרית, הם אלו שחייבים להוביל את תחום ה‑AI Safety. בלי הגישה הזו, אנחנו לא בונים הגנה, אנחנו מדמים אותה.
אם ה-AI הוא המערכת הקריטית הבאה, אז השאלה היא לא אם תהיה "תאונה אינטגרלית", אלא מי יהיה מוכן אליה. קראו את הניתוח המלא:

ב YNET פורסמה (30.04.26) כתבה בנושא שמטריד את מנוחתי כבר הרבה זמן AI Safety והקלות הבלתי נסבלת ש "משתמשים רגילים" מצליחים לעקוף את מנגנוני הבקרה והבטיחות ב Gen-AI, מנגנונים שמטרתם ....

22/04/2026

חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק פיתחה מודל חדש בשם "Claude Mythos", שהתגלה כבעל יכולות חסרות תקדים באיתור וניצול של פרצות אבטחה. המודל כל כך חזק, עד שהנהלת החברה הבינה ששחרורו לציבור יהיה צעד חסר אחריות שעלול להוביל לקריסת תשתיות קריטיות בעולם אם ייפול לידיים של האקרים או מדינות עוינות.

במקום השקה פומבית, אנתרופיק בחרה למדר את המודל ולהקים קואליציית סייבר אקסקלוסיבית (Project Glasswing). לפרויקט צורפו רק 12* ענקיות טכנולוגיה (ביניהן גוגל, מיקרוסופט, אפל, אמזון), במטרה לאפשר להן להשתמש במודל בסביבה מבוקרת ולתקן חולשות היסטוריות במערכות הליבה שלהן לפני שהתוקפים ישיגו יכולות דומות.

ההבנה שכללי המשחק בסייבר השתנו עוררה רעידת אדמה כלכלית. שוק ההון הגיב במחיקת שווי עצומה של כ-2 טריליון דולר מחברות תוכנה (תופעה שכונתה "אפוקליפסה ה SaaS" באנגלית SaaSpocalypse). האיום המיידי על מערכות בנקאיות אף הוביל לכינוס ישיבות חירום של שר האוצר האמריקאי ויו"ר הפדרל ריזרב עם מנכ"לי הבנקים הגדולים בארה"ב.

הדרמה הגדולה עבור תעשיית ההייטק שלנו היא שחברות הסייבר הישראליות המובילות (כמו צ'ק פוינט, סייברארק וסנטינל-וואן) נותרו מחוץ לפרויקט גלאסווינג. הדרתן הובילה לירידה במניותיהן ומעמידה אותן בחיסרון טכנולוגי ותחרותי משמעותי מול המתחרות האמריקאיות שקיבלו גישה לטכנולוגיה החדשה.

הגעתי לראיון אצל דפנה שחר, בתוכנית "כללי המשחק" בערוץ 10 - ערוץ הכלכלה של ישראל, כדי לתת קצת פרופורציה מקצועית להייפ התקשורתי סביב ההשקה של אנטרופיק

* מאז ההקלטה אנטרופיק הכניסה עוד כמה חברות סייבר ענקיות לפרויקט בינהם גם חברת פורטינט

חברת הבינה המלאכותית אנתרופיק פיתחה מודל חדש בשם "Claude Mythos", שהתגלה כבעל יכולות חסרות תקדים באיתור וניצול של פרצות אבטחה. המודל כל כך חזק, עד שהנהלת החברה הבינה ששחרור....