30/07/2019
בוקר טוב לקוחות יקרים
לא פעם שואלים אותנו שאלות מה אסור ומה מותר לגבי מצלמות אבטחה.
לכן, ריכזנו עבורכם מספר שאלות ותשובות בנושא.
בלי שום קשר אתם תמיד מוזמנים לחייג אלינו ולהתייעץ עם המומחים
1. על מי חלה ההנחיה?
ההנחיה חלה הן על המדינה ועל המגזר הציבורי, והן על גופים פרטיים.
2. מה נחשב "מרחב ציבורי" לצורך ההנחיה? האם ההנחיה חלה גם על הצבת מצלמות בתוך עסקים פרטיים המעניקים שירותים מקצועיים ללקוחותיהם?
ההנחיה חלה גם על גורם פרטי המציב מצלמה בשטח ציבורי וכן על מצלמה המוצבת במתחם פרטי אך מכסה את השטח הציבורי שמסביבו.
גם עסקים ומתחמים בבעלות פרטית המספקים שירות ללקוחות עשויים להיחשב כמרחב ציבורי עליו חלה ההנחיה – תלוי במאפייני המתחם ובמידת נגישותו לציבור הרחב. ברור למשל שמרכזי קניות (קניונים) והאזורים הפתוחים לציבור בבנק ייחשבו כרשות הרבים עליה ההנחיה חלה במישרין.
ההנחיה לא מכוונת אמנם לשימוש במצלמות מעקב במתחם פרטי שאין בו בכלל מאפיינים של רשות הרבים, אולם גם השימוש במצלמות מעקב במקומות אלה כפוף להוראות הכלליות האחרות שבחוק הגנת הפרטיות.
3. האם ההנחיה חלה על מצלמות שאינן מקליטות?
מצלמה שאינה מקליטה איננה יוצרת "מאגר מידע" ולכן ההנחיה לא חלה עליה במישרין ובאופן מלא. כך למשל אין חובה לרשום אותה בפנקס מאגרי המידע ואין רלבנטיות לזכות העיון בצילומים.
עם זאת, גם הפעלה במרחב הציבורי של מצלמה שאיננה מקליטה יוצרת חשש לפגיעה בזכות לפרטיות המעוגנת ומוגנת בסעיף 7(א) לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובפרק א' לחוק הגנת הפרטיות. לפיכך העקרונות והקווים המנחים המפורטים בהנחיה יכולים לשמש כלי עזר רב ערך גם למפעיל מצלמה מסוג זה המבקש לכבד את פרטיות המצולמים ולפעול בהתאם להוראות הדין.
4. האם ההנחיה חלה על מצלמה המשמשת לצרכים פרטיים בלבד?
מצלמת מעקב המיועדת לשימוש אישי – ביתי בלבד, איננה יוצרת "מאגר מידע" ולכן ההנחיה לא חלה עליה במישרין ובאופן מלא. עם זאת, גם מצלמה מסוג זה עלולה לפגוע בזכות לפרטיות של המצולמים ולכן חלות עליה שאר הוראות חוק הגנת הפרטיות, ויש רלוונטיות למרבית העקרונות המפורטים בהנחיה.
5. האם ההנחיה חלה גם על מידע על אדם הניתן לזיהוי בעקיפין, או רק על אדם המזוהה באופן ישיר?
הוראות חוק הגנת הפרטיות בעניין ניהול מאגרי מידע ממוחשבים חלות גם על מידע שניתן לקשר לאדם באופן עקיף. מטרת פרק ב' לחוק היא צמצום מראש של הסיכון לשימוש לרעה במידע אישי, ולכן השיפור ההולך וגובר ביכולת להצליב מידע ממקורות שונים, מחייב להחיל את הוראות החוק גם על תמונה שקישורה לאדם מזוהה דורשת פעולות עיבוד ואחזור של הצילום, או הצלבה של המידע עם מקורות נוספים.
6. האם מי שמבקש לעיין בהקלטות צריך לנמק את החלטתו? האם למשל אדם המבקש להשתמש בצילומים לשימושו העצמי (לדוגמא כדי להוכיח שהוא היה במקום מסוים, או להוכיח שאדם אחר היה שם) יכול לדרוש לעיין בתמונות גם אם לא זו הייתה המטרה המקורית שלשמה הוצבו המצלמות?
בכל הנוגע לשימוש עצמי, החוק מקים לאדם זכות לבקש לעיין במידע שעליו הנמצא במאגר, בלי קשר למטרת המאגר, בלי צורך לנמק ובלי הגבלות על המניע לבקשה לעיין (בכפוף לחריגים ספציפיים כגון מצב רפואי, או אינטרס בטחוני). זכות זו יכולה לשמש גם את מי שרוצה להוכיח את נוכחותו שלו במקום מסוים.
כפי שהוסבר בסעיף 3.1.5.1 להנחיה, הרשות להגנת הפרטיות תאכוף מתן זכות עיון במאגר הצילומים רק בנסיבות מסוימות (אינדוקס לפי זהות המצולמים או שמירה מעל 30 יום), ובמקרים אחרים שאינם נופלים בגדר ההנחיה, עומדת למצולם הזכות לפתוח בהליך "ערעור" נגד הגוף המסרב לאפשר את העיון (סעיף 15 לחוק הגנת הפרטיות).
זכות העיון חלה רק לגבי מידע אודות מבקש העיון עצמו ולכן הוא לא יוכל להשתמש בה כדי לברר נוכחות של אדם אחר במקום.
7. האם חובה להציב שלטים כמספר המצלמות?
לא בהכרח. יש להציב שלטים במספר ובמקומות שיהיו יעילים מספיק ליידוע הציבור.
8. האם פרסום פרטי המצלמות לא עלול לפגוע במטרת הצבתן וביעילותן ולסייע למי שירצה לפגוע באבטחת המתקן?
ניתן להימנע מיידוע הציבור על התקנת המצלמה כשיש לכך מניעה חוקית או כשקיימים בחוק פטור או הגנה מהחובה לפרסם את פרטי המצלמה, בשל אינטרסים ביטחוניים או חשש לפגיעה ממשית בתכלית הלגיטימית של הצבתה. ראו למשל סעיף 19 לחוק הגנת הפרטיות וסעיף 3.1.3.3 להנחיה. במרבית המקרים יידוע הציבור על הצבת המצלמה דווקא יסייע בהגשמת התכלית לשמה הוצבה, למשל בדרך של הרתעה של עבריינים.
9. האם מותר להתקין מצלמות אבטחה סמויות?
אין איסור מפורש להתקין מצלמה סמויה, אולם ברוב המקרים דווקא מצלמה גלויה תסייע להגשמת המטרה ותרתיע עבריינים. גם אם המצלמה עצמה סמויה, יש לוודא שדבר קיומה הובא לידיעת הציבור באזור המצולם לפחות באמצעות שלטי אזהרה (אלא אם קיימים מניעה חוקית או פטור בחוק לקיום חובת היידוע).
10. הצבת מצלמות במקום עבודה
במקרים רבים, מקום עבודה נכנס ממילא לגדר רשות הרבים - בהתאם למאפייניו של מקום העבודה ולמידת נגישותו לציבור הרחב. במקרים אלה תהיה להנחיה תחולה ישירה.
בנוסף, גם ככל שמקום עבודה איננו "שטח ציבורי", הרי שבהתאם לפסיקת בתי המשפט, הפערים ביחסי הכוחות בין המעביד לעובדיו מחייבים את המעביד המבקש להתקין מצלמה לעמוד בנטל כבד בדומה לדרישות מגוף ציבורי הפוגע בזכות החוקתית לפרטיות. בין השאר יהיה על המעביד להצביע על מטרה לגיטימית להצבת המצלמה, להוכיח כי השימוש במצלמה לא פוגע בפרטיות העובדים במידה העולה על הנדרש, ולוודא שהעובדים מודעים לקיומה ולפעילותה.
11. האם התקנת מצלמה צריכה להיעשות בשיתוף עם עוד נציג מלבד קצין הביטחון של הארגון (למשל יועמ"ש)?
סעיף 3.1.1.2 להנחיה קובע כי בטרם קבלת החלטה על שימוש במצלמה יש לערוך בדיקה מקיפה של השלכות השימוש במצלמה על זכויות הציבור והזכות לפרטיות, בדיקת התכלית של הצבת המצלמה ומידתיות השימוש. דיון זה כדאי לעשות בשיתוף עם עו"ד.
12. מה הדין כאשר חברה חיצונית נשכרת להתקנת המצלמות ולהפעלתן, בעוד שלמזמין המצלמה אין ידע בעניין, ומוקד חיצוני שומר על הצילומים?
האחריות לאופן הפעלת המצלמות ולניהול המאגר והשימוש בו חלה על מי שהזמין את ההתקנה, גם במקרה שחברת קבלן או מיקור חוץ היא שמפעילה אותן. לפירוט בדבר חובות המזמין ראו הנחיית רשם מאגרי המידע מס' 2/2011 בנושא "שימוש בשירותי מיקור חוץ (outsourcing) לעיבוד מידע אישי".
13. האם ההנחיה חלה על מצלמה שהותקנה בעקבות דרישת המשטרה כתנאי לרישוי עסק?
כן. ההנחיה חלה במלואה כל עוד אין בה התנגשות ישירה עם הוראה חוקית מפורשת. גם אם קצין רישוי העסקים במשטרה ציווה על עסק להתקין מצלמת אבטחה - אין סיבה שהוראות ההנחיה לא יחולו על ההתקנה והשימוש במצלמה בכל העניינים אותם השאיר קצין המשטרה לשיקול הדעת של העסק.
כך, למשל, הקצין עשוי להורות על עצם התקנת המצלמות אך להשאיר את שאלות המיקום הכיסוי והפונקציונליות (סעיף 3.1.2) ליישום בידי העסק. כך גם לגבי משך זמן שמירת הצילומים, זכות העיון ככל שהיא רלוונטית וליידוע הציבור (בכפוף למניעה חוקית או חשש לפגיעה בתכלית הצבת המצלמה למשל סעיף 3.1.3.3)
גם עקרון הגבלת השימוש במידע (סעיף 3.1.7) רלוונטי וישים במלואו על העסק גם במקרים בהם הקצין יקבע בעצמו את כל היבטי התקנת המערכת.
14. האם המשטרה רשאית לדרוש לקבל הקלטות של מצלמה שהותקנה למטרות פנימיות של ארגון או עסק?
בנסיבות מסוימות רשאי שוטר לתפוס חפץ לרבות הקלטה של מצלמה, אם יש לו יסוד סביר להניח שהחפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה. גם בית משפט מוסמך לצוות על מסירת הקלטות הדרושות לצרכי חקירה או משפט.
במקרים של ספק מוצע להיעזר בייעוץ משפטי. לארגונים גדולים מומלץ לייחד לכך אנשי קשר ייעודיים בארגון ו/או במשטרה.
15. מה לעשות במקרה שאדם דורש את זכות העיון כאשר מדובר בצילומים שמהווים ראיות בחקירה או במשפט פלילי?
יש לפנות לגורם המוסמך או האחראי על החקירה ולבקש ממנו הנחיות.
16. האם ניתן לשמור צילומים של גניבה, אלימות וכיו"ב שאירעו בארגון לצורך הדרכות לימודיות עתידיות של הגוף באשר לנהלים הפנימיים שלו?
אין מניעה לשמור ולהשתמש למטרות נוספות בהקלטות אשר המצולמים בהן נמחקו לחלוטין או שזהותם טושטשה במידה שאינה מאפשרת לזהותם ואינה מאפשרת לשחזר את הדמות המזוהה.
17. אילו סמכויות הסדרה ופיקוח מסורות לרשות להגנת הפרטיות?
חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, מעניק לרשם מאגרי המידע (שהוא גם ראש הרשות להגנת הפרטיות) סמכות לרשום מאגר מידע בפנקס מאגרי המידע או לסרב לרשום מאגר אשר המידע הכלול בו נאסף בצורה בלתי חוקית. ניהול או אחזקה של מאגר מידע החייב ברישום בלא שהוא רשום בפנקס – הוא עבירה על החוק.
הרשם גם ממנה מפקחים, אשר לצורך פיקוח על קיום הוראות החוק מוסמכים בין השאר לדרוש ידיעות ומסמכים מכל אדם, ולהיכנס ולבצע חיפוש במקום שמתנהל בו מאגר מידע (כל עוד לא מדובר במקום מגורים) וכיוצא בזאת.
מוזמנים להיכנס לאתר הממשלתי ולחקור קצת בנושא
https://www.gov.il/he/Departments/General/surveillance_cameras_fqa
המידע הנל נלקח מהאתר הממשלתי הרשות להגנת הצרכן ואין במידע זה שימוש לייעוץ משפטי
#מצלמותאבטחה #התקנתמצלמותאבטחה #תיקוןמצלמותאבטחה #התקנתאינטרקום #התקנתמיגוןואבטחה #מכירתמצלמותאבטחה
#תיקוןמחשבים #רשתותתקשורת #מכירתמחשבים #מכירתמדפסות
