11/07/2025
מכירה את זה שהילדים קוראים "אמא" וזה מוציא אותך מאיזון? לפעמים זה ממש מעצבן. למה בעצם?
אם מסתכלים על ההורות, כזהות מרכזית של האדם המבוגר - דהיינו - הסובייקט, ועל ההורות בו זמנית כעל תפקידו המרכזי של האדם בגידול ילדים - דהיינו, האובייקט, אז נראה כי קריאת "אמא" (או אבא), מהווה את קו הגבול, שבו אני נגמר, והתפקיד שלי מתחיל.
כמובן שיש גם ערבוב של שני הדברים, כי מי שאני משפיע על איך שאני וכו.
אבל כשקריאת "אמא" מופיעה מאות פעמים ביום, ובכתבה המקורית מדובר על ילד אחד בלבד, וזה לא המצב השכיח בישראל,
מדובר במאמץ מנטלי קשוח מאד.
תוסיפו לזה כוס שוקו שנשפכת, קניות מהסופר שמגיעות וצריך לפזר, משחק שמתבלגן, מציאות בלתי נגמרת של פציעה מוסרית, עננת חטופים כבדה שתמשיך להיות ובצדק כל עוד הם שם - ועוד הותר לפרסום ועוד הותר לפרסום ועוד - והשחיקה ההורית בישראל גדלה וגדלה.
אז מה בעצם קורה לנו מול קריאת אממממא, מהם המנגונים הפסיכולוגיים המופעלים ומה בעצם לעשות עם זה?
נתנאל גאמס כתב "הארץ" הזמין אותי השבוע לענות על השאלה. יצאה כתבה מרתקת לדעתי הלא אובייקטיבית :)
ומה איתך? איך את מבינה את מה שקורה אצלך בקריאה של אמאאאא?